פילצקוב ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון או לחלופין להפחיתו לסך של 5,000 ₪ וזאת במסגרת ערעור שהוגש על ידי המבקשים על פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 4.1.11.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה , ראיתי לדחות את הבקשה.

3.על המבקש בבקשה לפטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שיפסקו לטובתו. לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון בנק , אסמכתאות מעודכנות בדבר הכנסותיו, עליו לפרט את רכושו ולהוכיח כי אין באפשרותו לגייס מקרוביו את הממון הנדרש, כך גם נדרש להבהיר כיצד משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליכי בית המשפט.

4.בבקשה, אליה צורף תצהיר המבקש 3 בלבד, נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מאפשר להם להפקיד את הערבון מאחר שהם שכירים המשתכרים שכר מינימום וכן בגין חובות שיש להם. כן נטען כי אין בבעלות המבקשים נכסים וכי אין להם קרובי משפחה בהם יכולים הם להסתייע לשם גיוס סכום הערבון.

לבקשה לא צורפו אסמכתאות שיתמכו בטענות המבקשים ובכלל זה לא צרפו את תלושי השכר שלהם ולא פירטו תנועות של חשבונות הבנק שלהם. כן נמנעו המבקשים מצירוף אסמכתאות ביחס לחובותיהם הנטענים וממילא לא פרטו כיצד ידם משגת לממן ייצוג משפטי בהליך דנא ובהליך בבית המשפט קמא.

לציין כי לטענת המשיב, לא שילמו המבקשים את ההוצאות שנפסקו לטובתו במסגרת פסק הדין של בית המשפט קמא והוא נאלץ לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לשם גבייתן.

5.בהעדר המסמכים כאמור, לא הרימו המבקשים את הנטל להוכיח את טענותיהם לענין המצב הכלכלי וממילא לא שוכנעתי כי נכון יהיה לחשוף את המשיב לכך שלא יוכל לגבות הוצאותיו בסיום ההליך, בעיקר כשיש אינדיקציה ברורה לחשש מאחר שהוצאות המשיב לא שולמו לאחר שבית משפט קמא חייב אותם לעשות כך.

6.מעיון בחומר שהובא לפני עולה כי המבקשים גם לא הוכיחו קיומו של התנאי השני הנדרש, קרי, הוכחת סיכויי הערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383).

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובטענות הצדדים לעניין סיכויי הערעור התרשמתי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים זאת בלי לקבוע מסמרות בעניין.

בית המשפט קמא דחה את תביעת המבקשים שהתבססה על הטענה לפיה המשיב לא יידע את אביהם המנוח כי יש אפשרות לערוך ביטוח חיים בעת שנטל משכנתא מהמשיב. לטענת המבקשים, בית המשפט שגה הן בפן המשפטי והן בפן העובדתי. באשר לפן המשפטי, נטען שבית המשפט שגה כשקבע כי לא היה על המשיב כל חובה ליידע את נוטל ההלוואה לענין האפשרות לערוך ביטוח החיים קביעה המנוגדת לפסיקה מאוחרת יותר בה נקבע כי חובה כזו קיימת, ואשר לפן העובדתי נטען שבית המשפט ביסס החלטתו על עדות יחידה מטעם המשיב אך למעשה לא הוצגה כל ראיה כי בעת ביצוע ההלוואה ניתנו למנוח הסברים בשפה הרוסית על אפשרות לביטוח החיים.

מעיון בפסק הדין של בית המשפט קמא עולה כי מסקנת בית המשפט קמא ביחס להיעדר חובת המשיב ליידע את המנוח בדבר עריכת ביטוח חיים התבססה בעיקרה על פסיקת בית המשפט העליון, הנחיות המפקח על הבנקים והוראות החשב הכללי (חוזר בנקים) שנותחו ופורטו בהרחבה בפסק הדין; לעומת זאת פסק הדין עליו מבססים המבקשים טענתם אינו הלכה מחייבת (של בית משפט מחוזי) ומשכך ועל פניו טענות המבקשים בעניין זה אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה המחייבת.

ואשר לפן העובדתי, ממילא אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעת מימאצים שבעובדה, גם לא לגבי מהימנות, מה גם שבפסק הדין של בית המשפט קמא צוין כי לא הובאה כל עדות או ראיה מטעם המבקשים שיהיה בה לסתור את עדות פקידת המשיב לפיה ניתן הסבר למנוח ביחס להלוואה ובכל הקשור לאפשרויות עריכת ביטוח החיים.

6.מכל האמור אני דוחה את הבקשה.

בנסיבות, לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

המבקשים יפקידו את הערבון שנקבע בתוך 30 ימים (הפגרה באה במניין הימים) שאם לא כן, תרשם בקשת הערעור לדחייה ביום 16.8.11 ולא תשלח כל הודעה נוספת או התראה והדחייה יכול שתהיה במהלך הפגרה.

ת.פ. 18.8.11.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"א, 12 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: